גז"ד מאסר בפועל וקנס למנהל ארבע חברות- עבריין מיסים , וקנסות לארבע החברות שבניהולו

1.   הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת ראיות בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן. בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, היו הנאשמות 1-4 חברות רשומות כעוסק מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן:"החוק"), והנאשם 5 שימש כמנהלן הפעיל. הנאשמים כאמור הורשעו ב-6 האישומים שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן, ובעבירות דלהלן:

א.                       באישום 1 (לגבי נאשמים 1 ו-5)

בין החודשים 1/03 - 10/03 קיזזו הנאשמים 1 ו-5 מס תשומות בסך 138,023 ש"ח, מבלי שיש להם לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. בכך הורשעו הנאשמים בעבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק ולגבי נאשם 5, יחד עם סעיף 119 לחוק.  

ב.                            באישום 2 (לגבי נאשמים 1 ו-5)

בין החודשים 9/02 ל- 10/03 הגישו נאשמים 1 ו-5, שישה דוחות כוזבים למע"מ, ע"י כך שלא דיווחו על מלוא עסקאותיהם, בהפרש מצטבר של 1,667,086 ש"ח, שהמס בגינן הינו 300,075 ש"ח, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. בכך הורשעו הנאשמים ב-6 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק, ולגבי נאשם 5, יחד עם סעיף 119 לחוק.    

ג.                             באישום 3 (לגבי נאשמים 2 ו- 5)

בתקופה שבין 9/02 ל- 10/03 הגישו הנאשמים 2 ו-5, שישה דוחות כוזבים למע"מ, ע"י כך שלא דיווחו על מלוא עסקאותיהם, בהפרש מצטבר של 1,611,744 ש"ח, שהמס בגינן בסך 290,114 ש"ח, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. בכך הורשעו ב-6 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק, ולגבי נאשם 5, יחד עם סעיף 119 לחוק.    

ד.                             באישום 4 (לגבי נאשמים 3 ו-5)

בשנת 2001 הנאשמים 3 ו-5 הוציאו 2 חשבוניות מס ולא שילמו במועד את המס הנובע מהן בסך 43,513.20 ש"ח. בכך הורשעו הנאשמים, ב-2 עבירות לפי סעיף 117(א)(14) לחוק, ולגבי נאשם 5, יחד עם סעיף 119 לחוק.    

ה.                       באישום 5 (לגבי נאשמים 3 ו-5)

בשנת 2001 הנאשמים 3 ו-5 הגישו דוחות כוזבים למע"מ בארבע הזדמנויות שונות, כך שלא דיווחו על מלוא עסקאותיהם, בהפרש כולל של 104,725ש"ח, שהמס בגינן הוא בסך 17,803ש"ח. בכך הורשעו הנאשמים, ב-4 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק, ולגבי נאשם 5, יחד עם סעיף 119 לחוק.

ו.                             באישום 6 (לגבי נאשמים 4 ו-5)

בשנת 2002 הנאשמים 4 ו-5 הוציאו חשבונית מס על סך 520,000 ש"ח ולא שילמו במועד את המס הכלול בה, בסך של 75,555, באופן שבדו"ח התקופתי של 06/2002, לא כללו את החשבונית והגישו דו"ח הכולל ידיעה לא נכונה או לא מדויקת בלא הסבר סביר. בכך יוחסה לנאשמים, עבירה לפי סעיף 117(א)(3) לחוק, ולגבי נאשם 5, יוחסה אחריות לפי סעיף 119 לחוק.

21.         בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי הנאשמים, בחרו לנהל הליך שמיעת ראיות ארוך שבסופו הורשעו בכל האישומים שיוחסו להם, וזאת מבלי להביע חרטה או לחסוך זמן שיפוטי יקר. לטענתו, הנאשם 5 ביקש, לכאורה, להוכיח את חפותו, אלא שרגע לפני שנדרש לעלות לדוכן העדים ולתת את עדותו, הוא בחר להודות בעובדות כתב האישום תוך שהוא עדיין מנסה להתחמק מן הדין בטענה, כי לא התקיים בו היסוד הנפשי של כוונה כנדרש בסעיפי האישום. לטענת ב"כ המאשימה העבירות בהן הורשעו הנאשמים הינן עבירות חמורות, אך קלות לביצוע, וקשות מאוד לגילוי, והרווח בגינן הינו גבוה. לטענת ב"כ המאשימה העבירות שלפנינו בוצעו בתחכום עת שנאשם 5 פתח במקביל 4 חברות ובאמצעותן ביצע את העבירות נשוא כתב האישום. לגישתו של ב"כ המאשימה, מדובר בעבירות כלכליות, ולו רצו הנאשמים להביע חרטה על מעשיהם הם היו צריכים בראש ובראשונה להביע חרטה על ידי הסרת המחדלים. עוד הוסיף ב"כ המאשימה כי על פי בדיקה שערך, נכון ליום הטיעונים לעונש, חוב קרן המס על פי כתב האישום עולה על סך של 865,000 ש"ח, ולאחר שיערוך מדובר בסכום של כ-1,500,000 ש"ח. כמו כן טען ב"כ המאשימה כי נאשם 5 הוא הרוח החיה, מאחורי הנאשמות 1-4, הוא זה שהפעיל את החברות, הוא שביצע בפועל את העברות המתוארות בכתב האישום, והוא זה ששלשל את הכסף לכיסו. לטענתו חומרה ייתרה יש לראות במעשי הנאשמים לאור ריבוי העבירות ולאור חומרתן. עוד הוסיף ב"כ המאשימה, כי כתב האישום דנן הוגש לבית המשפט בשנת 2006, אך עוד לפני כן, בתאריך 30.3.2005 ניתן גזר דין כנגד הנאשם 5 בתיק פלילי 1250/03 של בית המשפט השלום בחיפה, בגין עבירות מס שם הוא לא הגיש דוחות במועד, כך שעומד בפני בית המשפט אדם שעבירות המס אינן זרות לו. לכן לאור האמור טען ב"כ המאשימה כי העונש הראוי לנאשם הוא מאסר בפועל ארוך ומשמעותי, מאסר על תנאי וקנס.

22.        בטיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשמים, כי הנאשמים הודו בעובדות המיוחסות להם בכתב האישום\ אך לא ביסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בעבירות הכוונה שיוחסו להם.  בניגוד לטענת ב"כ המאשימה טען ב"כ הנאשמים כי, בהודאתם החלקית, חסכו הנאשמים בזמן שיפוטי יקר, לרבות הזמן שהיה נדרש לבית המשפט לשם הניתוח העובדתי שנחסך. מעבר לכך, ביקש ב"כ הנאשמים לציין, כי הנאשם 5 שיתף פעולה בחקירתו בפני רשויות המס. לדבריו מדובר בנאשם יליד שנת 1957, נשוי ואב לשלושה ילדים שמתגוררים עימו. לטענת ב"כ הנאשמים מצבו המשפחתי של הנאשם 5 התדרדר בעקבות קריסה כלכלית, הוא הוכרז כפושט רגל, ויש לו חובות רבים המוערכים בסך של כ- 4,800,000 ש"ח. באשר לנאשמות 1-4 טען ב"כ הנאשמים כי, בניגוד לדברי ב"כ המאשימה, לא מדובר בחברות שהוקמו לשם ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, אלא מדובר בחברות שמחזורם החודשי היה מאות אלפי שקלים, עם היקף פעילות גדול, ואשר עבדו מול גופים גדולים ומכובדים כגון מפעלי ים המלח, כימיקלים דרום ותרכובות ברום. לדברי ב"כ הנאשמים, תנאי האשראי שעמדו בבסיס ההתקשרות של הנאשמות עם אותם לקוחות היו בעייתיים, דהיינו אשראי של כ-4 חודשים מיום הוצאת החשבונית, וזאת בעוד הוצאות הנאשמות, שבעיקר כללו שכר עבודה שולמו לעובדים מדי חודש במועד. עוד הוסיף ב"כ הנאשמים כי הנאשם 5 לאחר תחילת החקירה שילם סכום של 170,000 ש"ח לרשויות המע"מ. שולמו על ידו קנסות בסכומים של עשרות אלפי שקלים. לאור האמור, ולאור מצבו של הנאשם 5, בקש ב"כ הנאשמים כי יוטל על הנאשם 5 עונש מאסר קצר של מספר חודשים בלבד, וכן בקש להתחשב בחוסר היכולת הכלכלית של הנאשם באופן של פריסת הקנס שיוטל עליו לתשלומים רבים ככל האפשר, שיחלו לאחר תום ריצוי העונש.

23.        ביום 7.5.12, לאחר שהצדדים טענו לעונש, הגיש הנאשם 5 באמצעות סנגורו פניה בכתב לבית המשפט, לפיה ביקש הנאשם 5 כי ישמעו דבריו בטרם בית המשפט יגזור את דינו. בפניה זו הביע הנאשם צער וחרטה על מעשיו, פירט את נסיבות חייו החל מילדותו, לרבות שירותו הצבאי בצנחנים, ופציעתו במלחמת לבנון, בעקבותיה הוכר כנכה צה"ל. עוד הוסיף הנאשם 5 והסביר את הסיבה לקריסתו וקריסתן הכלכלית של הנאשמות, מן הבחינה העסקית, וכן טען כי לאחר שהסיר חלק מהמחדלים, החוב בגין הקרן שבבסיס ביצוע העבירות עומד לגישתו על כ- 500,000 ש"ח. לסיום העיר הנאשם כי אין בכוונתו לפתוח בעתיד חברות עתירות כוח האדם, שכתוצאה מניהולן הוא יוכל להסתבך בשנית, ולדבריו הוא את הלקחים שלו הפיק. 

24.           מדיניות הענישה, כפונקציה מתבקשת מחומרתן של עבירות המס, בהן קא עסקינן .

שני הצדדים טענו לעניין מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בהן קא עסקינן. אכן יש מקום לבחון את המדיניות, שנקבעה, ברמה העקרונית וליישמה על המקרה הנוכחי. חומרתן של עבירות המס נובעת מן ההחצנות השליליות הנודעות להן בתחומים הפיסקאליים והחברתיים ומחומרת תוצאותיהן ההרסניות הן ברמה הלאומית הכללית, הן ברמה של הקהיליה הכלכלית והן ברמה הפרטנית, לא למותר, אפוא להביא את עיקרן של ההחצנות השליליות הללו, ולהביא, בקצירת האומר, את מדיניות ההלכה הפסוקה, ביחס לרמת הענישה הראויה בעבירות אלה.

25.        הגזל של הקופה הציבורית .